הבלוג היומי, שבועי, חודשי ושנתי על הומור וצחוק.
מרצה, מרצים, הרצאות מצחיקות וכל מה שעובר בניהם.

צחוק הוא כלי הכרחי להקלה, לתמיכה בריפוי, להתמודדות ולשמירה על השפיות.

"צחוק הוא השמש שמניעה חוֹרף מפן האנושיות." - ויקטור הוגו
צחוק הוא חלק מהתזונה היומית שלכם.

באיזו כיתה למדתם לצחוק?
תשובה: הצחוק הוא גנטי, הוא אינסטינקט.
צחוק והומור זה לא דבר שהוא נלמד, הוא גנטי.
ילדים אשר גדלים כבר כשהם קטנים כשטוב להם הם צוחקים,
הם מחייכים. צחוק זה לא משהו שנלמד כמו שפה.
בכל העולם צוחקים. זה משהו שנמצא בגנים האנושי שלכם.
יש אנשים כשרים יותר היכולים פיזית לצחוק,
שהצחוק וההומור מפותח יותר. זה לא תלוי במצבם. זאת תכונה.



* "תרופתה הייחודית של היהירות היא הצחוק
ושהמגרעת המצחיקה ביסודה היא היהירות." - הנרי ברגסון

"הצחוק מהו? מה צפון ביסודו של המצחיק?
העוויה של ליצן, בדיחה ומעשה חידודים, משגה וערבוב עניינים שבמחזה
משעשע או מערכת של קומדיה דקה. - מה הצד השווה שבהם?
מהו הזיקוק שעל ידו נקבל את התמצית, האחת והיחידה,
הנותנת לכל-כך הרבה תוצרות שונות את ריחן החריף או בשמן העדין?
החכמים הגדולים ביותר, למן אריסטו ואילך, התחבטו בבעיה קטנה זו,
המתחמקת, כהתגרות חצופה בפלפול הפילוסופי."
מאת: הנרי ברגסון - מתוך הספר "הצחוק"

"אנו נמצאים בתחילתו של זיהוי כי הצחוק כרפלקס שאינו רק אסתטי
הגורם לתגובות חברתיות חיובוית אלא בבסיסו הוא אינסטינקט
בעל סגולות ריפוי המשפיעים על מצב בריאותו של האדם
לרבות חולים במחלות ממאירות.
בארסנל מחקרי הבריאות אין מספיק מידע אודות ההשפעות הצחוק
אך הרפואה המודרנית צריכה לתת את הדעת לכך שהאינסטינקט הזה
- צחוק - שמשותף לכל אדם באשר הוא אדם." מאת: פרופ' שבח פרידלר

* בטח זה גם קורה לכם.
תוך כדי מקלחת כשהמים גולשים בקצב עד לכפות הרגליים,
מידי פעם צצים לי רעיונות לקטעים שאני יכול לשלב בהופעות בסלון.
הבוקר התעוררתי עם הברקה... לכתוב משהו לא שיגרתי. ונזכרתי???
כשפעם שאלו אותי: "איך הזיכרון שלך?" הייתי עונה: לי יש זיכרון לפרטים חסרי חשיבות...
מחירי העיתונים בסופי שבוע. תשובות מקלחת.

והפעם חשבתי לשתף אתכם ב"לא שיגרתי" - מידת הנעליים שלי.
ואז חשבתי לעצמי. מה זה ייתן לי?! למה שאנשים יתעניינו במידת הנעליים שלי?..
חשבתי וחשבתי... ולבסוף דגתי את הביטוי: "נכנס לנעליים גדולות."
האם מידת הנעליים שאני נועל גדולות עלי?! האם אני בדרך הנכונה?!
האם כדאי לי לשמור על קשר עם הסנדלר השכונתי?..
(שמו שמור במערכה השנייה) מסקנה: אל תחששו להיכנס לנעליים גדולות. מי יודע???

לעמוד הבא:
צחוק בריא המשךְ