"נולד להיות ליצן" - תחת כובע הליצן בולטת המקצועיות



"שלומי אלגוסי מומחה ליצירת הומור בכל מצב ואירוע,
יודע להפעיל את שרירי החיוך ולגרות את בלוטות הצחוק עד דמע.
מבדח, משעשע ומצחיק.
אשף ביצירת קשר הדוק ופורה עם הקהל ומעורר תגובות שנעות מחיוך קליל
ועד לצחוק מתגלגל וחסר-עכבות.
וכמרצה להומור ניתן לחוש את מומחיות רבת וותק המפילה עשרות אלפי
צופים מהרגליים ומשעשעת המוני ילדים ומבוגרים"
מאת: שושי רותם לידור

ממקום מושבי כמי שעוסק בתחום ההומור הייתי מציע לחפש את
ההומור העצמי שלכם ומשם להתגלגל לבדיחות, הלצות, אנקדוטות וכדומה.
אספר לכם מספר דוגמאות מעולמי.
למשל, אינני יודע להגות את המילה סמסיטריילר
(כלומר, "סמיטריילר", אבל אני מעדיף לומר "משאית ארוכה").
אחרי שהשמעתי לקהל את הקושי שלי בהגיית המילה הפשוטה הזו,
אני חוזר על כך כמה פעמים שיאמינו לי והכוונה שלי להודות באמת ולא לנסות
לעבוד על הקהל.
המילה השנייה אותה אני מנסה להגות היא: סטריפליס
("סטרפסילס". אבל אני מעדיף לומר "כדור נגד כאבי גרון").
כל פעם שאני פותח את הפה ומנסה לומר את המילים הללו הקהל מתפרץ בצחוק,
צחוק אמתי. מהלב!
זה מאוד נוח לקהל לתפוס את המרצה "המלומד" בחולשתו.
ההלצה גם הופכת אותנו למשפחה אחת שששים להקשיב למרצה אחרי שכל
המחיצות נופלות.
האמינו לי זה לא אסון, להיפך.

בהזדמנות זאת אציג שני מאפיינים של ליצן:
1. "הליצן הוא הכי חזק בחולשתו." 2. "הליצן הוא הכי חכם בטיפשותו."
כמרצים, בכל תחום ועל כל נושא, הייתי ממליץ לכל אחד ואחת מכם לחשוב על השאלה,
איפה תרצו להיות כשאתם עומדים מול קהל שומעים,
כלומר את דרככם ליצור אווירה משמחת.
הנה דוגמה שאני משתמש בה בהופעותיי:
"לי קוראים שלומי אלגוסי נולדתי ב'טיטואן', עיר במרוקו.
בתעודה הזהות שלי כתוב תאריך הלידה שלי 0.0.59 ".
אני תמיד אומר לקהל שאין לי יום הולדת.
אף פעם לא חגגו לי יום הולדת. והקהל צוחק, מתמוגג, ואז אני מוסיף:
"לי זה עצוב שאין מי שינשק אותי ביום מיוחד.
ואין מתנות ואין, ואין. עצוב לי!" כעבור רגע אני אומר לקהל אבל איך אני צוחק מזה?
"כל פעם שאני נכנס לשירותים ציבוריים אני חוגג. (כי על הדלת תמיד כתוב 00)"
אתם כבר מנחשים כמה הקהל מתגלגל מצחוק.
לסיכום, ברצוני לאחל לכל אחד ואחת, שתמצאו את הדרך המיוחדת שלכם
ליצור אווירה מחויכת, שמחה, מבדחת, עליזה ולא לחשוש לרגע מה יגידו.

תפישת ההומור של צ'רלי צ'פלין
"באמצעות ההומור אנחנו רואים ברציונאלי למראית-עין את האי-רציונאלי,
ובדבר בעל משמעות, לכאורה, את הדבר חסר המשמעות.
ההומור מחזק את הקושר שלנו לשרוד ושומר על צלילות-הדעת שלנו.
הוא דואג שהרשעות שבחיים לא תכניע אותנו לחלוטין.
הוא מעורר את חוש הפרופורציה שלנו,
ומלמד אותנו שבהדגשת-היתר של הרצינות אורב לנו האבסורד."

שילובו של ההומור והצחוק בהרצאות.
בסרטיו של צ'רלי צ'פלין הוא שם דגש: בין המצוי לרצוי.
"החיים הם קומדיה בצילום מרחוק וטרגדיה בצילום מקרוב."



ואני אומר: "הומור עצמי הוא דרך טובה להתמודדות עם חרדות,
הוא מסייע לקבל את המתרחש תוך מודעות לצדדים
השונים באישיות הן החזקים והן המגוחכים."